ארכיון עבור התג 'הסטוריה'

פירוק תנועת המרי, קול ציון הלוחמת   Leave a comment

השידור הראשון של תחנת הרדיו המחתרתית "קול ציון הלוחמת" היה, כזכור, ב-9 במרס 1939. הקריינית הראשונה היתה אסתר אסתר רזיאל-נאור, שהתמידה בשידורים עד ה-2 במרס 1944, יום בו נתפס המשדר בביתה והוחרם על-ידי המשטרה. אסתר נעצרה, כאמור, ונשלחה לבית-הסוהר לנשים בבית-לחם, בעוד הבעל, יהודה נאור, בילה בבתי-הסוהר השונים בארץ ולבסוף נשלח למחנה המעצר באפריקה ושוחרר לאחר ארבע שנים עם הקמתה של מדינת ישראל. בעקבות המעצרים ותפיסת המשדר, חלה הפסקה ממושכת בשידורים, שהתחדשו רק ב-12 במרס 1946 ונמשכו עד פירוק האצ"ל בשנת 1948. הציוד השתכלל ועוצמת השידורים, שהתקיימו פעמיים בשבוע, הלכה וגברה. גם אמצעי הביטחון תוגברו והמשטרה לא הצליחה לתפוס את המשדר אפילו פעם אחת. את השידורים היו מבצעים מדירות שונות, אחת מהן היתה דירתם של רגינה ויוסף שיטרית.

לקרוא את ההמשך »

מי ומה היו יאיר והלח"י, מאת ישראל אלדד   Leave a comment


לקרוא את ההמשך »

חלוקתה של ירושלים בתש"ח – יהודה לפידות   Leave a comment

צילום: ג'ון פיליפסיחסם של ראשי הציונות הסוציאליסטים לירושלים היה אמביוולנטי. אנשי העלייה השנייה והשלישית פנו להתיישבות החקלאית בארץ-ישראל, והם הסתכלו על "הישוב הישן" בירושלים כעל נטע זר. יהודי ירושלים סימלו בעיניהם את הגלותיות שיש לשנותה. החלוצים הסוציאליסטים רצו לבנות את היהודי החדש, עובד האדמה. כאשר, למשל, הזדמנה אפשרות לקנות חלקת אדמה גדולה בירושלים, ובאותה עת באה הצעה לקנות אדמות בעמק יזרעאל, העדיפו אנשי הקרן הקימת את עמק יזראל על ירושלים.

לקרוא את ההמשך »

פורסם י"ב אלול ה'תש"ע על ידי מאורעות היהודים ב-מאמרים, מורשת, ציונות

תגים: , ,

יהודה לפידות – שרשים   Leave a comment

סבא צבי-משה לפידות נולד בשנת 1862 בעיירה ליסקבֶה, בפלך גרודנָה אשר ברוסיה הלבנה (ביילורס), ששלושה רבעים מ-870 תושביה היו יהודים.

פלך גרודנה היה חלק מנסיכות ליטא הגדולה עד שנת 1569 – מועד האיחוד בין ליטא ופולין לממלכה אחת גדולה. בשנת 1793 נכבש כל האזור על-ידי צבא הצאר ומאז הפך להיות חלק אינטגרלי של ממלכת רוסיה.

בראשית המאה ה-19 החליט שליט רוסיה, ניקולאי הראשון, ל"תקן" את היהודים ולהטיל עליהם שרות צבא למשך 25 שנים. "הקסרקטין היה מיועד להקים דור חדש של יהודים, מפורקים מתכונותיהם הלאומיות והדתיות… ההשכלה וההכשרה שיקנו להם היהודים בעבודת הצבא יהיו אחרי כלות חוק עבודתם (חצי יובל שנים), לתועלת למשפחותיהם ולברכה במעשי ידיהם". 1 הגיוס הוטל על ילדים מגיל 12, שנקראו "קאנטוניסטים", והבאתם לשלטונות הוטל על ראשי הקהילה היהודית. מאחר ואיש לא היה מוכן להתנדב לשרת בצבא תקופה כה ארוכה, הלשינו ראשי הקהילה על בני העניים ולאחר שהילדים נמלטו על נפשם "הפכו הפרנסים לסוכני המשטרה ולחוטפי אדם". 2 היהודים חיפשו דרכים ותחבולות כדי להשתחרר מן השירות הצבאי וניצלו כל פרצה בחוק. היו שגרמו למום בגופם (כמו כריתת אצבע ברגל), אבל התחבולה הנפוצה היתה להשתמש בסעיף המשחרר משירות בנים יחידים.

לקרוא את ההמשך »

פורסם י"ב אלול ה'תש"ע על ידי מאורעות היהודים ב-ישוב הארץ, מאמרים, מורשת

תגים: ,

ה"גדעונים" וסיפורו של אלכסנדר אהרונסון   Leave a comment

אלכסנדר אהרונסון

אגודה חשאית של צעירי המושבה זכרון-יעקב, שנוסדה בשנת 1913 (סוכות תרע"ד) וראשה היה אלכסנדר אהרונסון (אחיהם של שרה ואהרן). מטרתה היתה לאחד ולסדר את צעירי המושבה ולדאוג לאיגוד חזק להגנת החיים, הרכוש והכבוד של בני המושבה.

לקרוא את ההמשך »

הכרזת המרד   Leave a comment

בִּשְנַת 1943 כבר היה ברור כי ניצחונן של בעלות-הברית על גרמניה הוא רק שאלה של זמן. אותה עֵת, ידעו בארץ את מֵמדי השואה שעברה על יהדות אירופה, אולם ממשלת בריטניה דבקה במדיניות ה"ספר הלבן" וסגרה בפני יהודים את שערי הארץ. יתרה מזאת, ספינות מעפילים שהצליחו לצאת את אירופה הבוערת, לא זו בלבד שלא הורשו להיכנס לארץ-ישראל, אלא חלקן אף אולצו לחזור לאירופה, ובכך גורלן נחרץ.

לקרוא את ההמשך »

הציונים הראשונים. התנועות הציוניות בתוניסיה   Leave a comment

הם היו הראשונים שהחיו את העברית ומילאו תפקיד מכריע בניצחונה ב'מלחמת השפות'. הם שמרו על רצף התיישבותי יהודי בארץ ישראל. הם הבינו לפני כולם שיש גם ערבים בארץ הזו. אז איך קרה שההיסטוריה הציונית הרשמית שכחה את הציונים הספרדים? מחקר חדש של ד"ר יצחק בצלאל, מראשי מכון בן-צבי, קובע שזה לא היה במקרה: הספרדים לא נעלמו, אלא הועלמו, ומי שהעלימו אותם לא היו רחוקים מגזענות.

אולי מוטב שנתחיל בסיפורו של אברהם מויאל:

לקרוא את ההמשך »