רחל כצנלסון – שז"ר   Leave a comment

רחל כצנלסון נולדה בט"ו בחשון תרמ"ו (1885) בעיר בוברויסק שברוסיה הלבנה למשפחה מסורתית ליברלית.

רחל כצנלסון בלטה בכשרונותיה האינטלקטואליים, ובשנת 1903, כשסיימה בהצטינות את הגימנסיה הרוסית, זכתה במדליית זהב, שפתחה בפניה את שערי האוניברסיטה ברוסיה. אוניברסיטה, שהיתה חסומה בפני צעירים יהודים בשל ה"נומרוס קלאוזוס". אולם רחל כצנלסון העדיפה לשוב לביתה ולהשתלם תחילה בלימודי היהדות הקרובים לליבה: ספרות יידיש, ספרות עברית ותנ"ך. בשנת 1909 הגיעה רחל כצנלסון לפטרבורג כסטודנטית לספרות ולהיסטוריה באוניברסיטה וכתלמידה באקדמיה ללימודי היהדות. באקדמיה פגשה את התלמיד זלמן רובשוב. כעבור אחת-עשרה שנים, בראש חודש אייר ה'תר"פ (1920), נערך טקס נישואיהם בירושלים.

רחל כצנלסון-שזר, רעיית זלמן שזר, הנשיא השלישי של מדינת ישראל, ראתה את עבודת חייה בשלושה מישורים: בפעילות בין נשים, בעיקר בתחום התרבות, בפעילות תרבותית-ציבורית ובביקורת ספרותית.

פעילות בין נשים
הקשר התרבותי הראשון של רחל כצנלסון עם פועלות יהודיות החל בשנת 1905, כאשר הצטרפה לתנועה הציונית סוציאליסטית בעירה והחלה מלמדת ספרות יידיש לחברותיה הפועלות. באוקטובר 1912 עלתה לארץ הצטרפה לפועלי העלייה השנייה בגליל ועבדה בתל-עדשים ובכנרת. בשנת 1915 הייתה בין המייסדות של תנועת הפועלות בגליל.

רחל כצנלסון-שז"ר (1963)

מאז, לאורך כל שנותיה כחברה מרכזית בתנועת הפועלות בארץ, ראתה רחל את עיקר תפקידה בעידוד הביטוי העצמי של האישה הפועלת ובקידום השכלתה העברית. בכך ראתה רחל תנאי לקידום מעמדה של האישה בחברה ובמשפחה. מאמציה לדרבן נשים לבטא את עצמן בכתב הניבו בשנת 1930 את הקובץ הראשון מסוגו "דבר הפועלת". קובץ, אשר מכיל את רשימותיהן של עשרות פועלות בנות העליה השנייה והשלישית. הקובץ יצא לאור בעריכתה של רחל כצנלסון, תורגם ללשונות רבות והיה בשעתו אחד מספרי היסוד במערכת החינוכית של תנועות הנוער והחלוץ בארץ ובגולה. מקובץ זה הוליכה הדרך לירחון הנשים "דבר הפועלת" בשנת 1934. ירחון, אשר הוקם ביוזמתה של רחל כצנלסון ונערך על-ידה במשך עשרים וחמש שנה. הירחון שימש במה לביטוי עצמי של פועלות וסייע בגילוי כשרונות ספרותיים ואמנותיים של נשים ובטיפוחם.

פעילותה של רחל כצנלסון לקידום האישה זכתה להכרה לאומית. בשנת 1958 הוענק לה פרס ישראל על פעילותה זו. חבר השופטים בפרס ציין, כי הוא מוענק לה "על עבודתה זה קרוב לחמישים שנה בשדה הקליטה החינוכית, התרבותית והספרותית של האישה העובדת בארץ".


פעילות תרבותית וציבורית

רחל כצנלסון (יושבת ליד גברת גולדה מאיר)


פעילותה התרבותית והציבורית של רחל כצנלסון בארץ החלה במסגרת ועדות התרבות השונות של תנועת הפועלים. ראשיתה בוועדת התרבות הראשונה של פועלי הגליל בכנרת בשנת 1916, כאשר חברי הוועדה: רחל כצנלסון, ברל כצנלסון ויצחק טבנקין לימדו פועלים בשיעורי ערב לאחר יום העבודה.

בשנת 1919 פעלה רחל במשרה מלאה בוועדת התרבות של מפלגת "אחדות העבודה" ודאגה לבתי-ספר לילדים, לספרים ולמרצים למבוגרים ביישובים ברחבי הארץ.

משנת 1924 פעלה רחל בוועדת התרבות של ההסתדרות והיתה שותפה להקמת מפעלי התרבות של ההסתדרות וליסוד זרם העובדים בחינוך.

לצד פעולתה הארגונית עסקה רחל גם בהוראה ובהרצאות בחוגי לימוד שונים וכן בשליחויות חינוכיות לסמינרים תנועתיים בפולין בשנת 1938 ולמחנות ניצולי השואה בגרמניה בשנת 1947. כמו-כן מלאה רחל כצנלסון תפקידים כלל ציבוריים: היתה חברה בוועד הפועל של ההסתדרות, במרכז מפא"י ובנשיאות הוועד הפועל הציוני. כן הייתה נציגת ההסתדרות של מועצת הפועלות בשליחויות מעבר לים, בקונגרסים ציוניים ובמפגשים של ארגונים בינלאומיים.


ביקורת ספרותית

כבר בשנת 1909, בהיותה סטודנטית בפטרבורג, הופיעה רחל כצנלסון לפני הציבור היהודי בהרצאה פומבית על שירתו של חיים נחמן ביאליק (יתכן, שהיתה זו ההרצאה הראשונה על ביאליק מפי אישה). מאמרה העברי הראשון "נדודי לשון" על יחסי הלשונות יידיש ועברית, פורסם בקובץ "בעבודה" בשנת 1918.

במהלך השנים כתבה רחל כצנלסון מסות על סופרים עבריים הקרובים לליבה, כמו: ברנר, גנסין, ברדיצ'בסקי, הזז, אלתרמן ובארון. המסות פורסמו בכתבי-עת שונים. את רוב מאמרי הביקורת הספרותית והאמנותית שלה פרסמה רחל בעיתונה "דבר הפועלת".

לימים ריכזה רחל כצנלסון את מסותיה הספרותיות ומבחר מרשימותיה בשני ספרים: "מסות ורשימות" 1946, אשר זכה בפרס ברנר ו"על אדמת העברית" 1966. בשנת 1964 יצאה לאור האנתולוגיה "עם פעמי הדור" בעריכתה של רחל כצנלסון, ובה מבחר פרסומים שהופיעו ב"דבר הפועלת" בשלושים שנות קיום הירחון.

לאחר בחירתו של זלמן שזר לנשיאה השלישי של מדינת ישראל המשיכה רחל כצנלסון, בצד תפקידיה כרעיית הנשיא, לעסוק בנושאים הקרובים לליבה: כיהנה כיושבת-ראש המערכת של "דבר הפועלת" וקיימה את ישיבות המערכת בביתה, הרחיבה והידקה את קשריה עם ארגוני נשים יהודיות בארץ ובעולם ועם ארגוני נשים בינלאומיים, קירבה סופרים ואמנים לבית הנשיא ואימצה את קשריה עם ארגוני נכים ומוגבלים.

רחל כצנלסון נפטרה בירושלים בד' אלול תשל"ה, 11 באוגוסט 1975 ונקברה בהר-הרצל בירושלים לצד בעלה, הנשיא זלמן שזר.

לקריאה נוספת:

http://avot.cet.ac.il/Entry.aspx?pid=21

מקור:

http://yashan.president.gov.il/chapters/chap_3/file_3_3_3_wife_he.asp

תמונות:

© בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, ירושלים

פורסם י"ב אלול ה'תש"ע על ידי מאורעות היהודים ב-אישים, מורשת

תגים:

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: