גאולה כהן   1 comment

שחייה כלוחמת בלח"י, כסופרת, כעיתונאית, כחברת כנסת וכיוזמת וכמובילה של מפעלי תרבות וחינוך ופעולותיה ומאבקיה למען התיישבות יהודית ביש"ע ולהעלאת יהודים מברית המועצות ומאתיופיה הם התגייסות נדירה לשירות העם והמדינה. נולדה בתל אביב בשנת תרפ"ו (1925)

ציוני דרך בחייה

1943: הצטרפה לארגון "לוחמי חירות ישראל" (לח"י).

1945: עזבה את בית הוריה וירדה למחתרת בשל היותה נרדפת על ידי הבריטים.

1946: נעצרה על ידי הבריטים, נדונה למאסר תשע שנים ונכלאה בבית הסוהר

לנשים בבית לחם.

1947: ברחה, בלבוש ערבייה, מבית הסוהר שבמגרש הרוסים בירושלים.

1960: ראה אור ספרה הראשון, "סיפורה של לוחמת".

1969: ערכה מסע בארה"ב מחוף אל חוף במאבק גלוי למען עליית יהודי ברית המועצות.

1970: הצטרפה לתנועת החירות.

1972: ייסדה את "המדרשה הלאומית ע"ש אריה בן אליעזר".

1973: נבחרה לכנסת ברשימת הליכוד.

1978: פרשה מן הליכוד בשל מאבקה נגד מדיניות קמפ-דיוויד של מנחם בגין,

והייתה בין מייסדי תנועת התחיה.

1980: נחקק ביזמתה "חוק יסוד ירושלים", הקובע כי "ירושלים השלמה

והמאוחדת היא בירת ישראל".

1981: ירדה להתגורר בימית והצטרפה לנאבקים נגד הנסיגה מסיני.

1987: ייסדה עם חברת הכנסת עדנה סולודר את "שדולת הח"כים למען יונתן פולארד".

1990: מונתה לסגנית שר במשרד המדע ופעלה למען קליטת מדענים.

1990: יצאה לאתיופיה לבדוק את מצבם של היהודים שם ותרמה תרומה חשובה

להעלאתם לארץ ב"מבצע שלמה".

1994: עברה להתגורר חלקית בקרית ארבע.

1998: יזמה והקימה בירושלים את "בית מורשת המשורר אורי צבי גרינברג" שהיא מנהלת בהתנדבות עד היום.


גאולה כהן היא אמו של השר צחי הנגבי וסבתא לשלושה נכדים.

גאולה כהן נולדה בתל אביב ב-י' בטבת התרפ"ו-דצמבר 1925. אביה, יוסף, עלה לארץ מתימן בשנת תרס"ה-1905, ונמנה עם מייסדיה וראשיה של התאחדות התימנים בארץ. אמה, מרים, נולדה בירושלים העתיקה. בשנת 1943 הצטרפה גאולה לארגון "לוחמי חירות ישראל", לח"י, ועקב כך גורשה מסמינר לוינסקי שבו למדה.

בשל היותה נרדפת על ידי הבולשת הבריטית עזבה ב-1945 את בית הוריה וירדה למחתרת. בלח"י מילאה תפקידים רבים, אבל בעיקר שימשה הקריינית הראשית של תחנת השידור המחתרתית. היא נעצרה בעת שידור חי בפברואר 1946, נדונה לתשע שנות מאסר, ונכלאה בבית הסוהר לנשים בבית לחם. גאולה כהן עשתה שני ניסיונות בריחה מהכלא. בראשון נפצעה ונכשלה, ובשני הצליחה, וחזרה לפעילות בלח"י ונישאה לעמנואל הנגבי, שהיה ממפקדי המבצעים החשובים בארגון.

לאחר הקמת המדינה למדה גאולה כהן באוניברסיטה העברית וסיימה תואר שני במקרא, בספרות ובפילוסופיה. היא הקימה אגודת סטודנטים בשם "סלע" (סטודנטים למהפכה עברית) והייתה חברת המערכת של הירחון "סולם" בעריכת ד"ר ישראל אלדד.

בשנת 1960 הוציאה לאור את ספרה הראשון, "סיפורה של לוחמת", שראה אור עד היום במהדורות רבות ותורגם לאנגלית, לרוסית, לצרפתית ולהולנדית. בשנות השישים היא הייתה חברת מערכת העיתון "מעריב", ובו כתבה שני טורים שבועיים: "השולחן המרובע" ו"בארבע עיניים עם…".

כיום היא בעלת טור ב"מעריב", ותכנית שבועית ב"קול ישראל".

גאולה כהן היתה פעילה ומפעילה במאבק למען עליית יהודי ברית המועצות, ובדצמבר 1969 יזמה מסע הסברה בנושא זה מחוף אל חוף בארה"ב, עם שני פעילי העלייה דב שפרלינג ויאשה קזאקוב ובמימונו ובסיועו של היהודי האמריקני ברנרד דויטש. המסע הסתיים בשביתת רעב ליד בניין האו"ם, שעוררה הד בינלאומי מכריע במאבק לפתיחת שערי ברית המועצות. בשנת 1977 ייסדה ברית ז'בוטינסקי, ביזמת גאולה כהן, את "המדרשה הלאומית" ללימודי הציונות, היהדות ונושאים לאומיים. עם ייסודה של תנועת "גוש אמונים" נטלה גאולה כהן חלק פעיל במאבק למען ההתיישבות היהודית בשומרון, ביהודה ובחבל עזה.

גאולה כהן כיהנה בכנסת במשך 19 שנים ברציפות. היא הקימה בכנסת את ועדת העלייה והקליטה ועמדה בראשה. לאחר פרישתה מן הליכוד בשנת 1978 בשל התנגדותה להסכמי קמפ-דייויד, הייתה בין מייסדי תנועת התחייה. בכנסת הייתה חברת ועדת חוץ וביטחון, והישגה הגדול היה חקיקת "חוק יסוד ירושלים" שנחקק בשנת 1980 ברוב סוחף. החוק קובע כי "ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל". יחד עם חבר הכנסת משה שמיר פעלה גאולה כהן גם לחקיקת "חוק הגולן". בימי המאבק נגד עקירת יישובי ימית בסיני עברה להתגורר בימית כדי לסייע למתיישבים. יחד עם חברת הכנסת עדנה סולודר ייסדה בשנת 1987 את שדולת הח"כים למען יהונתן פולארד, ושתיהן היו הראשונות שביקרו אותו ואת רעייתו בכלאם בארה"ב והעלו בכנסת ב-1990 את הדרישה להעניק להם אזרחות ישראלית – תביעה שנענתה רק חמש שנים מאוחר יותר. כיו"ר ועדת הקליטה והעלייה הייתה גאולה כהן מעורבת במאבק למען העלאתם וקליטתם של עולי אתיופיה. בספטמבר 1990, כשהגיעו ידיעות קשות על סבלם של יהודי אתיופיה במחנות באדיס אבבה, נסעה לאתיופיה כסגנית שר המדע, נפגשה שם עם שרי הממשלה ותרמה תרומה חשובה ל"מבצע שלמה", שהחל חודשים לאחר מכן.

בדצמבר 1994, כשגברו מקרי הרצח בחברון ובקרית ארבע, עברה להתגורר חלקית בקרית ארבע כדי להיות עם המתיישבים.

בשנת 1998 יזמה גאולה כהן והקימה את "בית מורשת המשורר אורי צבי גרינברג", מפעל חלוצי-תרבותי שהיא מנהלת אותו עד היום בהתנדבות. "בית מורשת אצ"ג" פועל בסיוע עיריית ירושלים ובחסות מועצה אקדמית שבה חברים חוקרי הספרות מכל קצות הקשת הפוליטית.


נסים בדברים הנרגשים שכתב לה דוד בן גוריון לאחר שקרא את ספרה "סיפורה של לוחמת": "…נעשיתי כאילו אחד מאנשי לח"י בימים ההם, מסונוור כמוכם על ידי אהבה גדולה ונאמנה ועל ידי שנאה עמוקה. ולא בזכותי אני נהפכתי בשעת הקריאה לאחד מכם, אלא בזכות 'הלוחמת' המספרת 'סיפורה' בכוח אדיר, בלהט של אמת פנימית, צורבת, מאירה ומדליקה, הצובטת כל ההוויה כבמלקחיים של פלדה מחשמלת… וגם אלה שחלקו, וחולקים עד היום, על תפיסתו המדינית של יאיר ותלמידיו, כמוני, מן ההכרח שיהיו שותפים לרחשי הנפש שהצלחת להביע בכוח אדירים עד כדי אכזריות של מסירות אין קץ לשליחותך… אין לי ספק כי 'סיפורה של לוחמת' יעמוד כמזכרת גאון ללוחמים עזי נפש שמסרו נפשם על אמונתם בגאולת ישראל… קדוש העט שכתב ספר זה."

מתוך האתר:

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/PrasIsrael/Tashsag/GeulaCohen/


תגובה אחת ל-“גאולה כהן

לקבלת עדכונים לתגובות באמצעות RSS.

  1. תשובה תפלה צדקה……

    על פרשת האברך החשוב אליאור חן שליט"א, מהי האמת ?
    הנה האמת על כל מה שלא רוצים שתדעו
    על פרשת האברך החשוב אליאור חן שליט"א
    "והאלוקים יבקש את נרדף" (קהלת ג, טו)

    http://bshch.blogspot.co.il/2014/09/blog-post_520.html#more

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: